R-1

R-1

תרשים הטיל
מידע בסיסי
קוד נאט"ו	Scunner
ייעוד	טיל בליסטי
מדינת מקור
פיתוח	סרגיי קורוליוב
יצרן	תאגיד הטילים והחלל אנרגיה
מלחמות ומבצעים	המלחמה הקרה
תקופת השירות	1950–1960 (כ־10 שנים)
מפעילים	חיל הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות
מאפיינים כלליים
הנעה	דלק נוזלי
משקל	13.4 ט'
ממדים
אורך	14.6 מ'
קוטר	1.65 מ'
ביצועים
טווח	270 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	ראש נפץ רגיל
הנחיה	אינרציאלית עם בקרת רדיו

R-1 (ברוסית: Р-1; קוד דיווח נאט"ו: SS-1 Scunner; בברית המועצות: 8A11) היה טיל בליסטי סובייטי הראשון. הטיל היה בשירות משנת 1950, אך בואפן רשמי לא הוכרז כמבצעי. מעבר לטילים מתקדמים יותר הושלם בשנת 1960.

היסטוריה

בשנת 1944, בעקבות שיגור טילי V-1, היה לשלטונות ברית המועצות ברור כי יש לפתח טילים דומים.

לאחר כניעת גרמניה הנאצית היה האזור שבו שכן המפעל שייצר את טילי V-2 בשליטת ארצות הברית. האמריקאים העבירו לארצות הברית חלקים מהציוד, שרטוטים, מסמכים טכניים וציוד נלווה. כמו כן הועבר צוות גדול של מהנדסים ומדענים, בראשות ורנר פון בראון. כאשר באוגוסט 1945 הועברה השליטה באזור לידי ברית המועצות, נותר בו ציוד מועט בלבד.

סרגיי קורוליוב מונה לעמוד בראש צוות שאסף את הציוד, המסמכים והמידע הטכני שנותרו בשטחי גרמניה שהיו בשליטה סובייטית. בנוסף, הועברו לברית המועצות מומחים גרמנים רבים שהיו מעורבים בפיתוח תוכנית הטילים הגרמנית.

בהתאם להחלטותיו של דמיטרי אוסטינוב הוקמו מכוני מחקר ייעודיים לפיתוח טילים, ומפעלים קיימים הוסבו לצורך ייצורם ומתן תמיכה הנדסית לפרויקט.

באוקטובר–נובמבר 1947 בוצעו 11 שיגורי ניסוי של טילי V-2, שהורכבו בעיקר מחלקים שהובאו מגרמניה.

ב־10 באוקטובר 1948 בוצע שיגור הניסוי הראשון של טיל R-1, שהיה גרסה משופרת של ה־V-2. ב־7 במאי 1949 בוצע שיגור של גרסת R-1A, שבה ראש הקרב נפרד מגוף הטיל בשלבים האחרונים של הטיסה. עד שנת 1957 בוצעו באתר קפוסטין יאר 79 שיגורים של טילי R-1 וגרסאותיהם.

תיאור הטיל

ה־R-1 היה טיל בליסטי חד-שלבי שהונע בדלק נוזלי וצויד במערכת ניווט אינרציאלית.

טווחו המרבי היה 270 ק"מ, וסטיית הפגיעה המעגלית (CEP) שלו הייתה עד 8 ק"מ.

משקל הטיל היה כ־13 טונות, והוא נשא ראש קרב במשקל כ־785 ק"ג של חומר נפץ.

קישורים חיצוניים

• תיאור הטיל (ברוסית)
• תיאור הטיל (באנגלית)
• נתוני מאתר astronautix