2S19 Msta-S
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 40 ימים, החל מ־08.07.2026: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו. | |
| הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 40 ימים, החל מ־08.07.2026: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | תומ"ת |
| מדינת מקור |
ברית המועצות, רוסיה  |
| תכנון |
Uraltransmash |
| יצרן |
אומסקטרנסמש |
| שנת ייצור | 1983 - |
| תקופת השימוש |
1989–הווה (כ־37 שנים) |
| מערכה מרכזית | מלחמת צ'צ'ניה הראשונה, מלחמת צ'צ'ניה השנייה, מלחמת אוקראינה–רוסיה |
| מידע טכני | |
| אורך | 6.04 מטר |
| רוחב | 3.38 מטר |
| גובה | 3.35 מטר |
| משקל | 8 ט' |
| מהירות | 42 קמ"ש |
| טווח פעולה | 500 ק"מ |
| צוות | 5 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח 152 מ"מ |
  | |
2S19 Msta-S (ברוסית: 2С19 Мста-С, פירוש "Msta" - נהר ברוסיה, האות S היא קיצור של Samokhodnaya – כלומר מתנייע/נייד עצמי) הוא תותח מתנייע סובייטי בקוטר 120 מ"מ, שנכנס לשירות בשנות ה־80 של המאה ה־20 ונותר בשירות גם נכון לשנת 2026.
היסטוריית פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה־70 התברר כי התומ"ת 2S3 אקאציה אינו נותן עוד מענה מלא לדרישות הארטילריה הסובייטית, בעיקר בכל הקשור לטווח ירי, קצב אש, דיוק ושילוב במערכות בקרת אש מודרניות. במקביל פותח התותח הנגרר 2A65 Msta-B, ועל בסיס מערכת זו הוחלט לפתח גם תותח מתנייע חדש.
פיתוח ה־2S19 החל בראשית שנות ה־80. הכלי החדש נועד להחליף בהדרגה את ה־2S3 ולספק לכוחות היבשה הסובייטיים תומ"ת מודרני בעל ניידות גבוהה, קצב אש משופר ויכולת ירי של מגוון רחב של תחמושת 152 מ"מ. במהלך הפיתוח נבחנו פתרונות שונים בתחום השלדה, ההנעה והצריח, ובסופו של דבר נבחרה שלדה זחלית המבוססת על מכלולים של טנקים סובייטיים בני התקופה.
בשנת 1989 התקבל ה־2S19 לשירות מבצעי תחת השם Msta-S. לאחר התפרקות ברית המועצות המשיך הכלי לשרת בצבא רוסיה, ובהמשך גם יוצר עבור לקוחות זרים.
במהלך שנות ה־2000 וה־2010 פותחו גרסאות משופרות, ובהן 2S19M1 ו־2S19M2. דגמים אלה קיבלו מערכות בקרת אש מתקדמות יותר, יכולות ניווט ותקשורת משופרות, שיפור בקצב האש ויכולת טובה יותר לפעול כחלק ממערך ארטילרי ממוחשב.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה־2S19 Msta-S הוא תומ"ת זחלי בעל צריח סובב מלא. צוות הכלי כולל בדרך כלל חמישה אנשי צוות: מפקד, נהג, תותחן ושני טוענים. גוף הכלי והצריח עשויים שריון פלדה, המספק הגנה מפני ירי מנשק קל, רסיסי פגזים ופגיעות קרובות.
החימוש העיקרי של הכלי הוא תותח 2A64 בקוטר 152 מ"מ. התותח מסוגל לירות מגוון רחב של תחמושת, ובהם פגזי נפיץ־רסס, פגזים רקטיים־מוגברי טווח ותחמושת מונחית. טווח הירי המרבי תלוי בסוג התחמושת, ובדגמים שונים הוא נע בדרך כלל בין כ־24 ק"מ בתחמושת רגילה ליותר מ־28 ק"מ בתחמושת רקטית־מוגברת.
בנוסף מותקן על גג הצריח מקלע כבד בקוטר 12.7 מ"מ להגנה בעיקר מפני מטרות אוויר נמוכות טוס או איומים קרובים. הכלי מצויד גם במערכות קשר, ניווט, בקרת אש וציוד עזר לטעינה ולטיפול בתחמושת.
שימוש מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה־2S19 נכנס לשירות לקראת סיום תקופת ברית המועצות, ובהמשך הופעל בידי רוסיה במספר עימותים. בין היתר נעשה בו שימוש במלחמת צ'צ'ניה הראשונה ובמלחמת צ'צ'ניה השנייה. הניסיון המבצעי שנצבר בתנאי לחימה תרם לפיתוח גרסאות משופרות של המערכת.
בהמשך הופעל הכלי גם במסגרת מלחמת דונבאס וכן במלחמת אוקראינה–רוסיה, שם נעשה שימוש במערכות ממשפחת ה־2S19 בידי הצבא הרוסי. במהלך המלחמה תועדו גם כלים שנפלו שלל או הופעלו בידי אוקראינה, לאחר שנלקחו מן הכוחות הרוסיי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור הנגמ"ש (ברוסית)
- אודות הנגמ"ש
- תיאור הנגמ"ש
