את זוג הוילות העירוניות שברחוב אלוף הניצחון ברמת גן תכנן האדריכל יחזקאל רוזנברג והן אוכלסו ב-1964. הבתים זהים בתמונת מראה, כשבאחד גר רוזנברג ומשפחתו ובשני גרה משפחתה של אחות רעייתו.
במשך יובל שנים עבד רוזנברג במשרד שרון אדריכלים לדורותיו, שלושה דורות – אריה, אלדר וארד שרון. הוא הוביל במשרד תחת האדריכלים למשפחת שרון פרויקטים גדולים שזכו לפרסום והערכה כמו בית הבראה בטבריה, בנק ישראל בירושלים, מבנים ומחלקות רפואיות וכן את בניין עיריית ראשון לציון. כעצמאי תכנן את בית הספר למוסיקה באוניברסיטת תל אביב, והודות לכך קפצתי לבקר אצלו ב-2023 כדי לשמוע ולעיין בתכנית המקורית לבניין.
רוזנברג יליד 1924 נפטר החודש בגיל 101.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023
.
להמשיך לקרוא ←
32.075008
34.827440
לכאורה בקיבוץ המעפיל שבעמק חפר תמצאו את המרכיבים האופייניים לקיבוץ – הבינוי, הנוי, החברים וגם ההפרטה. כמו בכל קיבוץ גם כאן פעלו דמויות כשרוניות ויצירותיות שתרמו לקהילה. אלה אינם מייחדים את סיפורו של המקום כפי שמופיע בספר החדש "ונטעתים על אדמתם – שבילי המעפיל, 2025-1945". הייחוד מגיע מכיוון אחר.
לכבוד ציוּן 80 שנה להקמתו של הקיבוץ, יובל דניאלי (נולד ב-1943), אמן, מבקר אמנות, סופר, ארכיונאי והיסטוריון האמנות בקיבוץ, פרסם מונוגרפיה שאותה הוא בחר להקדיש לקיבוץ שבו צמח ובו הוא פועל במשך תשעה עשורים. כאן טמון ייחודו ואיכותו הנדירה של הספר – הודות לרגישותו של דניאלי למקום ולאנשים הוא הצליח לנסח ולהציג את שורשיה של ההוויה והאנושיות המקומית בהמעפיל, וליצור את אחד הספרים המרתקים שהוקדשו לְמקום בכלל ולקיבוץ בפרט.
ועל כך ברשימה זו.
.
2025
.
להמשיך לקרוא ←
32.378035
34.983146
עם התפתחות תחנת הכוח רדינג בשנות ה-50, הקימה חברת החשמל בסמוך לקצהו הצפוני של שדה התעופה שדה דב ובצמוד לרצועת חוף הים מתחם של מיכלי דלק, שיועדו לשרת את הפעלת תחנת הכוח. אלא שהחווה פעלה לא יותר מארבעים שנה, ובעקבות שינויים טכנולוגיים בשנות ה-90 איבדה החווה את ייעודה. מאז מתקניה נטושים, פרוצים ומיותמים.
הקִּרְבה לטיילת המוצלחת שפיתחה העירייה לאורך החוף, חשפה את חוות המיכלים לאלפי העוברים ושבים בטיילת מידי יום. בימים האחרונים החלו דחפורים לבצע עבודות עפר בצמוד לשטחה, זאת במסגרת הקמת תשתיות לרובע שדה דב ההולך ונבנה. בינתיים מבני חוות המיכלים עומדים במקומם, שני מיכלים נהרסו כבר בתחילת העשור הקודם ומה צופן העתיד למבנים שנותרו?
על כך ברשימה זו.
.
2026 (שנות ה-50)
.
להמשיך לקרוא ←
32.105420
34.784265
יוצאת דופן דמותו של האמן דוד פולוס (1975-1893) ובולטת יותר יצירתו הציבורית שנוצרה בפרק זמן קצר וייחודי בהתפתחותה של התרבות והלאומיות המקומית. לא יותר מ-15 שנה נמשכה יצירתו הציבורית של פולוס, מסוף שנות ה-30 ועד לראשית שנות ה-50 – פסל אלכסנדר זייד הוא המפורסם מבין יצירתיו, ולעומתו היצירה הפחות ידועה נוצרה בשלב מאוחר – עמוד זיכרון לחללי טבעון (כיום קרית טבעון) במלחמת העצמאות.
עבודה זו שנחנכה ביום הזיכרון של שנת 1952, ניצבת בליבו של גן המייסדים הוותיק. גן שבו שולטים עצי אלון עתיקים ושיד אדריכל נוף עכשווי טרם נגעה בו. צמחייה צפופה ופראית, ושבילים כמעט נסתרים מתפתלים בה. כאן כנראה מתוך אילוץ, שינה פולוס מגישתו ולא יצר פסלי דמויות, אלא הסתפק בתבליטים. ובדומה לשאר יצירותיו גם כאן הבטון (כאן צוּפה בשכבה דקה של ברונזה) היה לחומר היצירה העיקרי.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1952)
.
להמשיך לקרוא ←
32.721752
35.131564
הרבה העזה היתה למקבלי ההחלטות בכפר התיירותי רבלו (Ravello) שמשקיף על חוף אמאלפי שבדרום איטליה. התיירות היא מקור הפרנסה העיקרי באזור, ולכן מקפידים כאן לשמור על אווירה רגועה ומסורתית. בשנת 2000 הם פנו אדריכל אוסקר נימאייר (2012-1907, Oscar Niemeyer), מבכירי האדריכלים המודרנים במחצית השנייה של המאה ה-20, שיתכנן עבורם אודיטוריום שיתאים לקונצרטים, מופעים והתכנסויות.
נימאייר היה אז בשלהי חייו, בן 93, כשהחל לתכנן את הפרויקט שנחנך עשר שנים מאוחר יותר ב-2010 והיה לאחת העבודות האחרונות שתכנן. גם אם מדובר בעבודה מאוחרת לאדריכל הברזילאי הנודע, תמצאו כאן את המאפיינים המובהקים שחזרו והופיעו במגוון יצירותיו.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (2010)
.
להמשיך לקרוא ←
40.650846
14.614342
"הייחוד של קיבוץ דתי הוא שיש לנו לבד מחדר האוכל עוד מוקד כינוס – בית הכנסת", מספר צביקי פורת מקיבוץ עלומים שבנגב המערבי. תהליך ההפרטה שעבר הקיבוץ כמו גם שינויים בסדרי החיים, פוגעים במעמדו של חדר האוכל (שעליו כתבתי כאן לאחרונה) כמקום המפגש וההתכנסות של החברים, אך בית הכנסת שומר על מעמדו והקהילה המקומית ממשיכה להתכנס במוקד החי והפעיל.
את קיבוץ עלומים ייסדו ב-1966, 3.5 קילומטרים מגדר הגבול עם עזה, קבוצה של צעירים בוגרי תנועת הנוער בני עקיבא. זמן קצר לאחר הקמתו ניגשו לתכנן בית כנסת, אלא שזה נחנך לבסוף רק ב-1978. לתכנונו הזמינו את האדריכל יוסף שנברגר (1982-1912), שהתמחה בתכנון בתי כנסת, ישיבות ומקוואות, ובין השאר תכנן את רחבת הכותל המערבי. המבנה ששוכן בקצה הדשא הגדול, מול חדר האוכל, מתהדר בגג שמעוצב בתנופה שנראה כמו מזנק אל השמיים, תוך הימנעות מיצירת קופסה סתמית, אלא כזו עם אופי ייחודי ועם דגש על קשר בין פנים ובין חוץ.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1978)
.
להמשיך לקרוא ←
31.453049
34.514711
את הבינוי הייחודי ביותר בערד תמצאו ברובע יעלים – הראשון שהוקם ברצף השכונות של העיירה בתחילת שנות ה-60. הבינוי ב"בתי הפאטיו", כך כונה המתחם הייחודי, תוכנן בהתאמה לאקלים המקומי, מוטה הולכי רגל, וגם באופן שימשוך דיירים להדרים ולהצטרף ליישוב עירוני חדש ומרוחק בלב המדבר. מתחם בתי הפאטיו מתייחד במרקם בנייה צפוף, שנחצה על-ידי מעברים מקורים ציבוריים ומשותפים, שמקושרים לחדרי מדרגות וגשרים פתוחים, ולכל דירה מרפסת או חצר גדולה במיוחד.
תכנון הפרויקט נערך במסגרת צוות תכנון צעיר שפעל בערד בימיה הראשונים, שבראשו עמד תחילה האדריכל אלכסנדר שר ואחריו האדריכל יונה פיטלסון. את מתחם בתי הפאטיו תכננה האדריכלית אילנה אלרוד (נולדה ב-1936) שהיתה אז בראשית דרכה המקצועית אך התברגה כאדריכלית בגרעין המצומצם שתכנן את ערד בשלב ראשון. עם פרישתה מהצוות לאחר שנתיים' המשיך וטיפל בתכנית האדריכל ג'ראלד זפרט, דרום-אפריקאי שפעל אז תקופה קצרה בארץ. למרות התקוות הגדולות שתלו באותו פרויקט ייחודי וחלוצי, כבר מראשית ימיה סבלו בתי הפטיו מתחלופת דיירים, וכיום היא כמעט כולה מאוכלסת במשפחות שמשתייכות לחסידות גור.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1964)
.
להמשיך לקרוא ←
31.259214
35.214183
המיוחד במגרש שמחבר בין הרחובות ביאליק ומעג"ל ברמת גן, הוא בהקמתם של שלושה בתי מגורים כמעט זהים. שלושת המבנים מ-1938 תוכננו בידי האדריכלים קורט וינד (1951-1887) והרברט טוכלר (1993-1903), שהיגרו לכאן זמן קצר קודם לכן ממרכז אירופה ותכננו במשותף ובנפרד בפרברי תל אביב, בעיקר ברמת גן ובהרצליה.
ההזנחה לאורך תשעים שנה לא היטיבה עם המבנים, ובכלל, העליבות ששולטת ברמת גן מתחרה בערי גוש דן רק בבני ברק הסמוכה לה. ועדיין, האיכויות האדריכליות המודרניות שהשקיעו וינד וטוכלר בשלושת המבנים שלפנינו מעניקים לדיירים את העונג לגור בהם. החצרות הגדולות שבין המבנים יובשו והוסבו לחניית רכבים. אלא שעדיין ניתן להתרשם מחדר המדרגות המרווח והמואר יפה בקרני שמש מסוננות ומהווה את המרכז של כל אחד משלושת הבתים.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1938)
.
להמשיך לקרוא ←
32.080146
34.814685
במשך 16 שנה שימש בית פרומין שברחוב המלך ג'ורג' 24 במרכז ירושלים כמשכנה של כנסת ישראל. מאז שעזבה אותו הכנסת ב-1966 עם חנוכת משכן הקבע שבגבעת רם, החליף הבניין ידיים. עם קבלת ההחלטה להחזיר אותו לידי הכנסת ולהסב אותו למוזיאון הכנסת, הוחל בתהליך שימורו ופיתוחו של המבנה בעל החשיבות ההיסטורית.
לקראת פתיחת המוזיאון, הזמינה ממני המועצה לשימור אתרים והכנסת את הספר בית המחוקקים הראשון: סיפורו של בית פרומין – מוזיאון הכנסת. היתה זו עבורי הזדמנות מאתגרת ליצור ספר ממלכתי.
היום – יום שני 8.6.26 בשעה 17:00 אקיים הרצאת זום במסגרת המועצה לשימור אתרים שתוקדש לספר ולבניין. ההשתתפות חופשית בקישור זום כאן.
ועל כך ברשימה זו.
.
2025
.
להמשיך לקרוא ←
31.780283
35.215576
הניסיון של האדריכל אורי זרובבל שתכנן את חדר האוכל בקיבוץ עלומים (1980) להימנע ממבנה תיבתי ופשוט, יצר קשר הדוק בין פנים ובין חוץ. הוא אף איפשר את יצירתם של קירות שטוחים, אטומים ונפרדים שהתאימו לשילוב קירות אמנות. חבר קיבוץ שהשתתף ביום עיון בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב, נחשף במהלכו לקיר האמנות הענק שיצר האמן משה סעידי באודיטוריום, והיכרות זו הולידה הזמנה ליצירת ארבעה קירות אמנות מקרמיקה. קירות אלה מתייחסים לחיים בקיבוץ, לנוף החקלאי ולהיותו קיבוץ דתי.
גם אם חלפו 46 שנה מאז נחנך חדר האוכל וגם אם מעמדו כמרכז הקיבוץ שקע, הרי שהוא נותר במצבו המקורי, כמעט ללא כל שיפוץ וחידוש (רק הכיסאות הוחלפו). מצבו מצוין ומעורר הערכה – הן לבחירה המוצלחת שהיתה אז בחומרי גמר עמידים, עיצוב תקופתי ותכנון שמתאימים לשימושים ולזמנים המשתנים וגם הודות לקיבוץ שהשכיל לתחזק היטב ובאהבה למקום את מבנה הציבור הוותיק והמרכזי, זאת לצד בית הכנסת (לו אקדיש מאמר נפרד בהמשך). שני המבנים הוכרזו לשימור בתכנית מפורטת.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1980)
.
להמשיך לקרוא ←
31.453049
34.514711
במתחם המגורים Piazza Grande שתכנן האדריכל אלדו לוריס רוסי (Rossi, 2018-1933) בפאתי נאפולי, איטליה, הוא התעמק, כפי שעשה ברבים מהפרויקטים שתכנן בקנה מידה כזה או אחר, בדגם האידיאלי של העיר. התוצאה מרהיבה ועגומה – ניסיון להתעמק ביחסים שבין רחוב ובין כיכר, יצירת מתחם מונומנטלי המשלב מגורים עם מסחר, פנאי וציבור, המשכיות ופיתוח של דגם העיר האיטלקית העתיקה, והכל בסביבה ענייה ולא יציבה.
כך נוצר פרויקט ססגוני, דמוי מבצר שמסתגר בתוך עצמו. מקום שבו שולטת בכל מקום ופינה עליבות והזנחה. המתחם מגודר ומבוקר, אך גם בתחושת הביטחון שולטת העליבות. פרויקט גדול ממנו La Vele di Scampia, שנבנה מעט קודם לו בעיר, כולל מאפיינים דומים וכיכב בסדרת הפשע האיטלקית Gomorra (2021-1917), אך נהרס ממש לאחרונה. גם Piazza Grande כיכבה באותה סדרה בהקשר דומה של פשע וחוסר יציבות. אלא שהיא הופיעה באיחור כבד רק בעונה החמישית, ונראה שבינתיים היא לא הולכת להסתלק מכאן בקרוב.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1989)
.
להמשיך לקרוא ←
40.871368
14.266400
ביקור בעיר העתיקה בירושלים, הן בהיקפה – חומות ושערי העיר העתיקה, והן בקרביה – סמטאותיה, אתריה ההיסטוריים והדתיים וגולת הכותרת – הרובע היהודי, הם פרי תכנונם של אדריכלים ותוצר של מהלכים פוליטיים המשקפים את רוח הזמן ותמורות בלתי פוסקות שהשפיכו וממשיכות להשפיע על תפקודה ונראותה. לכן, כל ביקור בה הוא גם מסע אל ההיסטוריה המקומית, זו של העבר הרחוק, אך בעיקר זו הקרובה. ירושלים היא לא ונציה, היא לא קפאה בזמן ונכבשה בידי תיירים, היא במזרח התיכון ולא באירופה. לכן, ההתרחשות בה היא בלתי פוסקת, פראית וגם אלימה.
חלפו 59 שנה מאז שהשליטה על העיר העתיקה עברה לידי ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים. פניה של העיר העתיקה שונו, חלקם באופן דרמתי. עיקר השינוי התרחש בשני העשורים הראשונים. בתקופה זו בחר להתמקד חוקר ירושלים הגיאוגרף פרופ' דורון בר בספרו החדש "משני צידי החומה – הישראליזציה של העיר העתיקה של ירושלים 1987-1967" (הוצאת רסלינג, 2026).
באופן יסודי ועל בסיס של מאות רבות של מסמכים שאיתר, חושף בר את המהלכים שקידם הממשל הישראלי בתחום העיר העתיקה, מהלכים פיסיים להם השפעה על החזות, האופי, האוכלוסייה והפעילות בסביבה ייחודית ורוויה במשמעויות לקבוצות אוכלוסייה שונות.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026
.
להמשיך לקרוא ←
31.776792
35.231034
כמה דקות אחרי שסיימנו פגישה בעיריית ערד, המשכתי לרובע טללים כדי לראות את מה שהותיר אחריו הטיל האיראני שנחת כאן לפני חודשיים. ההרס גדול. עשרות רבות של דירות נפגעו והתרוקנו. כעת יבואו שנים עד שהשגרה והשלווה ישובו לכאן. את מתחם המבנים הזה תכנן האדריכל רם כרמי (2013-1931), חתן פרס ישראל שבימים אלה מוצגת במוזיאון תל אביב תערוכה מקיפה על יצירתו. הפרויקט של כרמי בערד נשכח ולא ידוע והוא אינו מופיע בתערוכה.
שש-עשרה שנה חלפו מאז ביקרתי בחדר האשפה המיוחד ביותר שנבנה בארץ, ברובע אבישור הצמודה. זהו חדר אשפה מ-1965 שבו האדריכלים דוד בסט (2017-1928) ואדם איל (2018-1928) ואדריכל הנוף צבי דקל (2024-1929) השקיעו בשילובו בפיתוח הסביבה.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1973)
.
להמשיך לקרוא ←
31.258913
35.206346
אחרי הקרב הקשה שהתרחש בקיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות ובמהלכו נהרגו חברים ולוחמים רבים, נכבש הקיבוץ, הנותרים נלקחו בשבי. חדר האוכל ששימש את החברים נהרס בידי חיילי הצבא המצרי. אך האבדות הקשות וההרס לא הביאו לייאוש והתפוררות, ולאחר המלחמה הוקם הקיבוץ מחדש באתר סמוך.
תחילה שימש צריף עץ פשוט כחדר אוכל. רק לאחר שהוקם בית הנצחה גדול ומשוכלל ששילב זיכרון, תרבות וחברה, התפנו החברים לבנות גם חדר אוכל קבוע ומכובד. ב-1967 נבנה חדר אוכל פשוט וללא כל יומרה בתכנונו של האדריכל מרדכי זברודסקי (1977-1903), מהמחלקה הטכנית של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים. עשור מאוחר יותר כשהמבנה היה קטן מלהכיל את כל החברים, הוכנה על-ידי האדריכלית שלי (רחל) ניסים (2012-1937), מהמחלקה לתכנון של התק"ם, תכנית להרחבתו שהעניקה לו מראה ברוטליסטי והוא נחנך ב-1983.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1983/1967)
.
להמשיך לקרוא ←
31.717845
34.634636
לאורך שלושה עשורים יצר האמן נתן רפופורט (1987-1911) אנדרטאות יוצאות דופן בנוף הזיכרון בישראל. האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה שקיבלה גרסה ביד ושם, פסלו של מרדכי אנילביץ' בקיבוץ יד מרדכי ואנדרטת המגינים בקיבוץ נגבה. בשונה מהאנדרטאות המופשטות שייצגו את הגישה האמנותית השלטת, הרי שבאלה שיצר רפופורט הופיעו דמויות ריאלסטיות, אם בתבליט ואם כפסל שלם. למרות שייצג גישה מיושנת וזרה לתרבות הישראלית, האמן הצליח הודות לכשרונו ליצור אנדרטאות נגישות שגם עשרות שנים לאחר שנוצרו, כל אחת מהן ממשיכה למשוך אליה קהל ועניין.
אנדרטת מגילת האש כמו יצירות נוספות שיצר האמן שכל משפחתו נספתה בשואה (הוא עצמו הצליח להימלט לברה"מ ולהינצל), עוסקת גם היא בשואה ובתקומה. מאז 1971 ניצבת האנדרטה בשטח יער הקדושים שבהרי ירושלים, סמוך למושב כסָלון. היא מהמבודדות, הפחות מפורסמות שיצר, אינה חלק מסביבה בנויה, והיא המורכבת והשאפתנית מכולן.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1971)
.
להמשיך לקרוא ←
31.772428
35.044278
הצורך בהקמתו של חניון ענק ומקורה לשירות הבאים לתיאטרון ירושלים, הוביל לשיווק הקרקע ליזם שזכה להקים גם מבני מגורים ואת מלון התיאטרון. המתחם שתוכנן בידי משרד פייגין אדריכלים, שמתמחה בתכנון בתי מלון ומגורים, נחנך ב-2023 אך המלחמות פגעו בו ומנעו את פתיחתו והפעלתו הרגילה והשוטפת עד לאחרונה.
תכנון המלון הבוטיקי והעירוני מתאפיין בגישה מודרנית ונעדר ציטוטים ממורשת הבנייה הירושלמית, למעט חיפוי בחזיתות באבן כנדרש בחוק עזר עירוני. הוא אינו בולט על שאר המבנים ברחוב שופן שבשכונת טלביה, וגם לא מתחרה עם בניין התיאטרון המונומנטלי שניצב מולו. בעיצוב הפנים המצב שונה, ובאולמות הציבוריים שילב המעצב ארי שאלתיאל נוכחות ירושלמית.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (2023)
.
להמשיך לקרוא ←
31.768524
35.215246
בימים שבהם הוקם בית העיתונאים ע"ש סוקולוב נקרא היה הרחוב דיזנגוף והרחוב הסמוך נקרא יהודה הלוי. רק לאחר שהשתנו שמות הרחובות לקפלן ואבן גבירול, והודות להתמקמותם של משרדי ממשלה בתחום הקריה, שבמקור היה כפר טמפלרי, באו והתקבצו כאן גופים ואיגודים, כדי שיהיו קרובים לצלחת. לבד מהעיתונאים, באו והוקמו כאן בנייני מטה לאגודת הסופרים, עורכי הדין, הרופאים, האיכרים, הקיבוצים, המושבים, הג'וינט (מלב"ן), בני ברית ובולט מכולם בית הסוכנות היהודית.
העיתונאים קידמו את הקמתו של מרכז שייועד לפעילותם והתאגדותם, כמו גם לקיום התכנסויות ומסיבות עיתונאים. בערב מלחמת העצמאות נערכה תחרות ובעיצומה של המלחמה, ביום שבו בין השאר הופגזה תל אביב בידי חיל האוויר המצרי (17 הרוגים ומאות פצועים), הוכרזה זכייתם של האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שהיו אז באמצע שנות העשרים לחייהם. עבורם היה זה הפרויקט שקידם את משרדם הקטן, הביא פרסום וניסיון, והעניק תנופה לקריירה ארוכת שנים וזרועת הישגים.
המגרש שעליו ניצב בית העיתונאים נמכר כבר לפני שנים בנימוק של כיסוי חובות לרשות מקרקעי ישראל. אלא שרק עכשיו מתחיל להתקדם כאן פרויקט שבמסגרתו יהרסו שני האגפים האחוריים לטובת מגדל, בעוד שהמבנה המרכזי שפונה לרחוב קפלן יעבור תהליך שימור.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1957)
.
להמשיך לקרוא ←
32.073228
34.782548
עד לפני שלוש שנים בקיבוץ בארי פעל אחד מחדרי האוכל האחרונים שבו לא הוצבה קופה, הוגשו בו שלוש ארוחות כל יום וכל השנה והוא היה לגמרי שיתופי. כיום, חדר האוכל מופרט והוא פעיל גם אם חלק נכבד מהחברים חיים באופן זמני מחוץ לבארי.
חדר האוכל שנחנך ב-1983, לא נפגע במתקפה הרצחנית שארעה כאן ב-7.10. לא רק שחדר האוכל הצליח לשמור על הרוח שעל בסיסה הוקם, אלא גם על עיצובו המקורי, הן זה החיצוני שתכנן האדריכל שמשון הלר והן זה הפנימי שתכנן אבי ליניאדו, שניהם עובדי המחלקה לתכנון של התנועה הקיבוצית המאוחדת. בנוסף, שולבה בו אמנות – קבוצה גדולה של קירות קרמיקה אמנותיים שיצר האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. בעוד כחודש כל פנים חדר האוכל יפורק ויגולח לטובת עיצוב חדש.
היום, יום רביעי בשעה 16:00 אקיים הרצאה חד-פעמית בזום. מידע נוסף בתחתית המאמר.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1983)
.
להמשיך לקרוא ←
31.424513
34.492567
במהלך שנות ה-60 התפתח האזור שממזרח לרחוב המסגר כסביבה של תעשייה, מלאכה וגם משרדים. האזור התאפיין בחספוס מסוים, לכן המשרדים שפעלו כאן היו בעלי אופי יותר עממי או כאלה שקשורים למסחר כמו יבוא ושיווק. לצורך כך הוקם אחד הבניינים הגדולים באזור, על ארבעה מגרשים, כשהוא נמתח בין שני רחובות – יצחק שדה 36-34 מצפון ובית עובד 11-9 מדרום.
הבניין שתכנן ב-1963 האדריכל אהרון ברעלי (במסגרת משרד תכנון בע"מ), התייחד לא רק הודות לממדיו אלא גם בזכות הרחוב הפנימי שחוצה אותו ובדרכו עובר בשלוש חצרות פנימיות. אם במקור הוא יועד כולו למלאכה ותעשייה, הרי שהיום תמצאו בו אלה לצד אלה בקומת הקרקע מסעדות בשרים ופסטות, חנויות בגדים וגם פסנתרים. מעליהם תמצאו ארבע קומות עם משרדים, סטודיואים, אולפנים ואפילו מלון בוטיק עם כניסה דיסקרטית.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1964)
.
להמשיך לקרוא ←
32.065035
34.787521
הרבה מזל לא היה לבית הכנסת חורבת רבי יהודה החסיד, או בשמו הקצר – החורבה. כאן בלב הרובע היהודי בירושלים שכנה בימי הביניים "חצר האשכנזים", שבה הוקמו ונחרבו בתי כנסת בזה אחר זה. כך למשל חובות כספיים של הקהילה האשכנזית הובילו נושים מוסלמים לשרוף את בית הכנסת ששכן במתחם. באמצע המאה ה-19 הוחל בבניית בית כנסת חדש ומפואר, והוא נחנך בשם "בית יעקב" בערב ראש השנה תרכ"ה, 1864. אז התהדר בכיפה כדורית גדולה וגבוהה, ציורים עיטרו את קירותיו והוא היה למוקד ברובע היהודי. חייו היו קצרים וב-1948 הוחרב במלחמה וכל תכולתו נבזזה. אפילו לאחר שיקום הרובע נותר בהריסותיו.
מאז ובמשך יותר מחמישים שנה נותר חורבה, שבה רק קשת אחת מתנוססת כדי להזכיר חלק זעיר מתפארתו שאבדה, ובעיקר באה להדגיש כמו אנדרטה את מעשה ההחרבה של הצבא הירדני. ב-2010 נחנך בית הכנסת בפעם השנייה, לאחר שנבנה מחדש על פי מראהו 146 שנה קודם לכן. אלא שאם במקור שימש המבנה כבית כנסת בלבד, הרי שהתכנון המחודש שאותו הוביל האדריכל נחום מלצר (במסגרת משרד מלצר-איגרא-כהן אדריכלים), הפך אותו גם לאטרקציה תיירותית שבה אסור לנשים להכנס לאולם התפילה, והיא כוללת תצפית פנורמית מראש כיפת הבניין, תצוגה היסטורית בקומת הכניסה ואתר ארכאולוגי במרתף.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (2010/1864)
.
להמשיך לקרוא ←
31.775461
35.231062
