סיפורנו מתחיל בסוף המאה ה-19. לצד המושבה נס ציונה שנוסדה ב-1883 הלך והתגבש הכפר הפלסטיני ואדי חנין, שבמרכזו נבנה מסגד גדול ובולט. המסגד שבנייתו הושלמה כנראה ב-1930 התהדר בכיפה רחבה ובצריח גבוה. במהלך מלחמת העצמאות, ב-17 במאי בשעה 5 בבוקר חדרו כוחות ארגון "ההגנה" אל היישוב, וללא קרב כפי שציין כתב העיתון "דבר" גרשו את תושביו והרסו את מרבית הבתים. עד מהרה סופח שטחו של הכפר כמו גם שדותיו לשטחה של נס ציונה. המסגד שמר על ייעודו כמקום תפילה כשהמבנה הוסב לבית כנסת לאחר שהסממנים המוסלמים הוסרו ונמחקו.
בית הכנסת "גאולת ישראל" שברחוב ויצמן נותר דומה למצבו המקורי, גם קרוב למאה שנה מאז נבנה ו-75 שנה מאז שהחליף ידיים. הצריח נהרס, בראש הכיפה הוחלף סהר של אבן במגן דוד מברזל, אך פתחי החלונות נותרו שלימים וכך גם המחראב, גומחת התפילה הפונה לדרום. רק המתפללים השתנו. לצד בית הכנסת שוכן "גן הגיבורים", שתכננו אדריכלי הנוף מילר-בלום ובמרכזו קיר זיכרון ותותח מצרי.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1930)
.
להמשיך לקרוא ←
19 ימים מאותה שבת ארורה, 230 חטופים, 1,300 הרוגים, יותר מ-5,000 פצועים ובנימין נתניהו ובני בריתו עדיין חופשיים.
רגע לפני האסון בקרתי בונציה, זו היתה מציאות אחרת. את אחד מהבקרים הקדשתי לביאנלה לאדריכלות המתקיימת זו הפעם ה-18 (תינעל ב-26.11). מתחם הביאנלה, הג'ארדיני, היה כמעט ריק ממבקרים, לבד מקבוצות של סטודנטים לאדריכלות (בעיקר סטודנטיות. נראה שלא רק בישראל היקף הגברים בתחום הולך ומצטמצם), תלמידים וגם ילדי גן. לעומת זאת, בתערוכת הסטודנטים והמרצים שמתקיימת בפאלאצו במבו (Palazzo Bembo) שבמרכז ונציה לא היו מבקרים בכלל.
יש סיבה למיעוט המבקרים – הביאנלה כמו מרבית תערוכות האדריכלות היא אירוע דידקטי. הוא יכול היה להיות חוויתי-חושני, אך תערוכות כאלה יקרות ומורכבות יותר ולכן גם נדירות. במקום זה מתנקזים לתערוכות האלה מציגי דגמים, תכניות, הדמיות ותצלומים.
אלא שגם אם התערוכות השנה היו משמימות וייצגו בעיקר מאמץ דל מצד המציגים, הרי שהביתנים ופיתוח הנוף של המתחם הוא מהדברים המענגים ביותר בונציה ותמיד מהנה להסתובב בהם. גם אם התערוכות בחלקן מפריעות. הגדילו לעשות בביתן ישראל שאותו אטמו וסגרו.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023
.
להמשיך לקרוא ←
15 חללים מבני אשדוד נפלו בעוטף עזה באסון הזה שאנחנו עדיין מצויים בו. נקודת שבר בהיסטוריה הארוכה שלנו. רבים מהחללים נפלו בעת מילוי תפקידם כחיילי צה"ל.
שמות החללים יצטרפו לאנדרטה לבני העיר שנפלו במערכות ישראל, שאותה יצר בשנת 2000 האמן משה סעידי במרכז אשדוד. היא ממוקמת בחזיתו של גן ציבורי ברובע הסיטי, במפגש הרחובות הרצל והחלוצים. באנדרטה זו חזר סעידי אל שלב מוקדם בהתפתחותו כאמן.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (2000)
.
להמשיך לקרוא ←
ביום רביעי לפני שבועיים יצאתי עם הצלם איתי איילון לסיבוב בכמה מהקיבוצים שבעוטף עזה. המטרה היתה לתעד חדרי אוכל וגם כמה מבני ציבור שתכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי לקראת ספר שייצא לאור בקרוב. התחלנו בקיבוץ עין השלושה, המשכנו לנחל עוז, לאחר מכן בכפר עזה גם הוזמנו לארוחת צהריים וסיימנו בארז (איילון המשיך לברור חיל ואני המשכתי לפגישת עבודה בעיריית אשדוד).
קיבוצים ככלל ובמיוחד אלה שבעוטף עזה אלה מקומות רגועים ונעימים, שטובלים בצמחייה עשירה שמטופחת באהבה. אין גדרות, המכוניות נפרדות ולא מפריעות, שירותי קהילה מעולים. רק השכנים מהווים איום רצחני, איום שהוכיח עכשיו את עצמו.
חשבנו שהגענו לקיבוצי עוטף עזה כדי להציג מבט עכשווי על חדרי האוכל. לא ידענו שזהו תיעוד של רגע לפני אסון.
ועל כך ברשימה זו.
.
כפר עזה, 2023 (1980)
.
להמשיך לקרוא ←
בעשורים האחרונים יותר ויותר גופים שאינם קשורים לאוניברסיטה העברית הולכים ומאכלסים את הקמפוס בגבעת רם. אחד מאותם מוסדות הוא האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. מאז 1985 מאכלסת האקדמיה את הבניין ששימש במקור, מ-1966 ועד לאותה שנה, את בית הספר לעבודה סוציאלית. בהמשך התרחבה האקדמיה ובנתה אגפים נוספים לזה הוותיק.
זהו בניין מודרני שהתמודד בהצלחה עם תקנת הבנייה באבן בירושלים, והציג פירמידה הפוכה הצומחת מבמה אופקית שנבנתה בשיפוע הגבעה. למרגלות הבניין המקורי נבנו כאמור אגפים נוספים, כשבנוסף להזנחה כללית איבד הבניין את זוהרו המקורי. בקושי חלפו ששים שנה מעת הקמתו וכבר נראה כמו חורבה מודרנית.
לכל המכלול הבנוי של בית הספר לעבודה סוציאלית / האקדמיה למוסיקה ולמחול אחראים היו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון ומשה גיל, מהמשרדים הבכירים והמוערכים שפעלו בישראל במחצית השניה של המאה הקודמת בתחום מבני ציבור. את תכנון הבניין המקורי הוביל במשרד ביקסון. עבור האדריכלים היתה זו הזדמנות חוזרת לפעול בתחום קמפוס גבעת רם, לאחר שהשתתפו בתכנון בניין הספרייה הלאומית, שהד לו במונומנטליות, בתכנית ובשפה העיצובית, ניתן למצוא בבניין האקדמיה שנבנה בסך הכל שש שנים אחרי בניין הספרייה.
ועל כך ברשימה זו.
.
1966
.
להמשיך לקרוא ←
בלב ירוחם בתחילת שנות ה-80 הוקם מרכז של תרבות, ספורט ופנאי ולחלק מהמבנים הוזמן האמן משה סעידי, חבר קיבוץ כפר-מנחם, לשלב בהם קירות אמנות מקרמיקה בחוץ וגם בפנים. ב-1988 הושלמה עבודתו, אלא שמאוחר יותר כשאדריכלית באה לחדש את המתנ"ס נהרסה אחת העבודות. כל השאר נשמר במצבו המקורי עד היום.
בעבודות אלה ביקש סעידי (יליד איראן, 1937) להציג את תחייתו של עם ישראל בארצו, ובתוך כך את תחיית התרבות והשפה ואת העצמאות הלאומית. נושאים אלה חזרו והופיעו בעבודותיו כשבהם שילב סמלים ממסורת ישראל. בירוחם התרשם סעידי מקיבוץ הגלויות והאחדות שמצא ונתן לה ביטוי מלא תקווה ביצירתו.
ועל כך ברשימה זו.
.
2023 (1988)
.
להמשיך לקרוא ←
