מבחוץ איבד בית טפר (1993), שתכנן האדריכל יעקב גיל-עד, מייחודו התקופתי הפוסטמודרני לאחר שחזיתותיו כוסו בשכבת חיפוי נוספת, סתמית ואנונימית. בתוכו השתנה אופי העסקים – פחות מלאכה ותעשייה ויותר אחסנה ואופנה אך לא רק. שילובם של שני תיאטראות בבניין, "החנות" ו"ניקו ניתאי", הופכים אותו גם למוקד של תרבות ניסיונית וחדשנית.
אלא שההיבט האדריכלי לא פחות מיוחד – שני פירים שונים זה מזה חוצים אותו לכל גובהו ויוצרים אולמות עם עומק יוצא דופן. נוכחותם מפתיעה ומורגשת ידו של אדריכל שהעניק להם תשומת לב עיצובית, גם אם מדובר במבנה תעשייתי קר וקשה.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1993)
.
להמשיך לקרוא ←
32.041300
34.770339
שנות ה-90 היו שנים של צמיחה והתפתחות לרעננה שנוסדה כמושבה חקלאית. זאב בילסקי ועוזי כהן, ראש העיר וסגנו, ריעננו את העיר שעד אז היתה עיירה מנומנמת של וילות בורגניות. בתוך שנים בודדות הם קידמו ומימשו בה את הסבתו של אזור התעשייה השולי לאזור תעסוקה מרכזי, פארק עירוני גדול, קמפוס לאוניברסיטה הפתוחה, קריית ספורט עירונית, בתי ספר חדשים, מרכז מוסיקה, קניון רננים, כמו גם מיזמי מגורים חדשניים כדוגמת פרויקט דיור להשכרה שהקדים את זמנו.
גן גדי נוטס היה גם הוא חלק מהתפתחותה של רעננה. לא עוד גינה סתמית, אלא כזו שמעוצבת באופן שונה מהמקובל. הוא הוקם אמנם כגן שכונתי, אך השילוב של גן זיכרון עם זיקה היסטורית שמוקף במבני חינוך, ספורט ומוסיקה בלב שכונת מגורים שקטה, הציג דגם חדשני למרחב ציבורי.
הגן שנחנך ברחוב בורוכוב ב-1997 היה לפרויקט המשמעותי הראשון שתכנן ברעננה אדריכל הנוף גדעון שריג (נולד ב-1934). אחריו באה שורה מכובדת של פרויקטים גדולים ומשמעותיים נוספים שתכנן שריג בעיר ובראשם פארק רעננה.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1997)
.
להמשיך לקרוא ←
32.189447
34.878157
העניין שלי באנדרטאות הוביל אותי לפרסם את הספר "אבני דרך – מסע בעקבות 50 אנדרטאות ואתרי הנצחה בישראל" שיוצא השבוע לאור. כאן באתר כתבתי על עשרות רבות של אנדרטאות, אך בעוד שכאן כל אחת נפרדת, בספר ניתנת ההזדמנות להציג יריעה רחבה של התופעה.
הספר "אבני דרך" מציג את סיפורה של הארץ באמצעות חמישים אנדרטאות ואתרי זיכרון שהוקמו בישראל לאורך מאה השנים האחרונות – החל בראשית ההתיישבות העברית בארץ, דרך תקומתה של האומה עם הקמת המדינה, ועד לטבח של ה-7 באוקטובר. את הספר מלווים איוריו של איתמר מגיד. המעצב, המפיק והמו"ל הוא אסף הררי מ"פיסת היסטוריה", שיזם את הספר ובלעדיו "אבני דרך" לא היה יוצא לאור. את הטקסט ערכה אורית זלינגר. לשלושתם תודתי על עבודה משותפת, נמרצת ופורייה.
אתם מוזמנים לאירוע לכבוד פרסום הספר, שיתקיים ביום שלישי 20.1 בשעה 19:00 במוזיאון אנו שבקמפוס אוניברסיטת תל אביב.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026
.
.
.
להמשיך לקרוא ←
32.113496
34.803609
ייחודה של אוניברסיטת בר אילן, בין השאר, הוא במכון הגבוה לתורה היחיד מסוגו וגודלו שפועל באוניברסיטה ציבורית בעולם. המכון כולל בית מדרש לבנים ומדרשה לבנות הממוקמים כל אחד בבניין נפרד אך זה מול זה. לבד משני אלה ניצב בסמוך גם בניין הפקולטה למדעי היהדות, ושלושת הבניינים פונים כולם יחד לרחבה שלא זכתה לטיפול הראוי. שלושת הבניינים גם תוכננו בידי האדריכלים רות וזלמן ענב שזכו בתחרות.
עיצוב הפנים המושקע באולם בית המדרש הגדול שתופס אגף שלם בבניין, חושף שיתוף פעולה מוצלח בין האדריכלים שהעניקו תשומת לב לטיפול בכניסת אור טבעי מבעד לפתחים שנקבעו בין קורות הגג (מהלך שחוזר ומופיע באזורים נוספים בבניין), ובין מעצבי הפנים רפי בלומנפלד ומאיר פינצ'וק. בעוד רגע ייסגר בית המדרש ויעבור שיפוץ יסודי.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1984)
.
להמשיך לקרוא ←
32.069199
34.843088
חלפו 26 שנה מאז שנחנכה תחנת הרכבת תל אביב האוניברסיטה והיא עדיין התחנה עם הגג היפה ביותר שהוקם כאן. זו גם תחנת הרכבת היחידה שתכננו האדריכלים ארול פקר, סעדיה מנדל ויריב מנדל.
הגג הפך לסמלה של התחנה שעיקר שטחה מצוי מתחת למסילות והרציפים. הוא עומד במבחן הזמן ומתמודד בהצלחה עם רמת התחזוקה ותוספות הבנייה של רכבת ישראל. הקמתה של התחנה אז היתה חלק מהצבת הרכבת כאופציה לתחבורה ציבורית בישראל, לאחר שבמשך יובל שנים הוזנחה והודחקה. התחנה נועדה לשרת את תלמידי ועובדי אוניברסיטת תל אביב והמתחם הממשלתי שממערב לה, כמו גם את המבקרים במרכז הירידים (כיום אקספו תל אביב) ופארק הירקון שממזרח וכן את תושבי שכונות עבר הירקון.
ועל כך ברשימה זו.
.
2025 (2000)
.
להמשיך לקרוא ←
32.103573
34.804544
