אחרי הקרב הקשה שהתרחש בקיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות ובמהלכו נהרגו חברים ולוחמים רבים, נכבש הקיבוץ, הנותרים נלקחו בשבי. חדר האוכל ששימש את החברים נהרס בידי חיילי הצבא המצרי. אך האבדות הקשות וההרס לא הביאו לייאוש והתפוררות, ולאחר המלחמה הוקם הקיבוץ מחדש באתר סמוך.
תחילה שימש צריף עץ פשוט כחדר אוכל. רק לאחר שהוקם בית הנצחה גדול ומשוכלל ששילב זיכרון, תרבות וחברה, התפנו החברים לבנות גם חדר אוכל קבוע ומכובד. ב-1967 נבנה חדר אוכל פשוט וללא כל יומרה בתכנונו של האדריכל מרדכי זברודסקי (1977-1903), מהמחלקה הטכנית של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים. עשור מאוחר יותר כשהמבנה היה קטן מלהכיל את כל החברים, הוכנה על-ידי האדריכלית שלי (רחל) ניסים (2012-1937), מהמחלקה לתכנון של התק"ם, תכנית להרחבתו שהעניקה לו מראה ברוטליסטי והוא נחנך ב-1983.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1983/1967)
.
להמשיך לקרוא ←
31.717845
34.634636
לאורך שלושה עשורים יצר האמן נתן רפופורט (1987-1911) אנדרטאות יוצאות דופן בנוף הזיכרון בישראל. האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה שקיבלה גרסה ביד ושם, פסלו של מרדכי אנילביץ' בקיבוץ יד מרדכי ואנדרטת המגינים בקיבוץ נגבה. בשונה מהאנדרטאות המופשטות שייצגו את הגישה האמנותית השלטת, הרי שבאלה שיצר רפופורט הופיעו דמויות ריאלסטיות, אם בתבליט ואם כפסל שלם. למרות שייצג גישה מיושנת וזרה לתרבות הישראלית, האמן הצליח הודות לכשרונו ליצור אנדרטאות נגישות שגם עשרות שנים לאחר שנוצרו, כל אחת מהן ממשיכה למשוך אליה קהל ועניין.
אנדרטת מגילת האש כמו יצירות נוספות שיצר האמן שכל משפחתו נספתה בשואה (הוא עצמו הצליח להימלט לברה"מ ולהינצל), עוסקת גם היא בשואה ובתקומה. מאז 1971 ניצבת האנדרטה בשטח יער הקדושים שבהרי ירושלים, סמוך למושב כסָלון. היא מהמבודדות, הפחות מפורסמות שיצר, אינה חלק מסביבה בנויה, והיא המורכבת והשאפתנית מכולן.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1971)
.
להמשיך לקרוא ←
31.772428
35.044278
הצורך בהקמתו של חניון ענק ומקורה לשירות הבאים לתיאטרון ירושלים, הוביל לשיווק הקרקע ליזם שזכה להקים גם מבני מגורים ואת מלון התיאטרון. המתחם שתוכנן בידי משרד פייגין אדריכלים, שמתמחה בתכנון בתי מלון ומגורים, נחנך ב-2023 אך המלחמות פגעו בו ומנעו את פתיחתו והפעלתו הרגילה והשוטפת עד לאחרונה.
תכנון המלון הבוטיקי והעירוני מתאפיין בגישה מודרנית ונעדר ציטוטים ממורשת הבנייה הירושלמית, למעט חיפוי בחזיתות באבן כנדרש בחוק עזר עירוני. הוא אינו בולט על שאר המבנים ברחוב שופן שבשכונת טלביה, וגם לא מתחרה עם בניין התיאטרון המונומנטלי שניצב מולו. בעיצוב הפנים המצב שונה, ובאולמות הציבוריים שילב המעצב ארי שאלתיאל נוכחות ירושלמית.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (2023)
.
להמשיך לקרוא ←
31.768524
35.215246
בימים שבהם הוקם בית העיתונאים ע"ש סוקולוב נקרא היה הרחוב דיזנגוף והרחוב הסמוך נקרא יהודה הלוי. רק לאחר שהשתנו שמות הרחובות לקפלן ואבן גבירול, והודות להתמקמותם של משרדי ממשלה בתחום הקריה, שבמקור היה כפר טמפלרי, באו והתקבצו כאן גופים ואיגודים, כדי שיהיו קרובים לצלחת. לבד מהעיתונאים, באו והוקמו כאן בנייני מטה לאגודת הסופרים, עורכי הדין, הרופאים, האיכרים, הקיבוצים, המושבים, הג'וינט (מלב"ן), בני ברית ובולט מכולם בית הסוכנות היהודית.
העיתונאים קידמו את הקמתו של מרכז שייועד לפעילותם והתאגדותם, כמו גם לקיום התכנסויות ומסיבות עיתונאים. בערב מלחמת העצמאות נערכה תחרות ובעיצומה של המלחמה, ביום שבו בין השאר הופגזה תל אביב בידי חיל האוויר המצרי (17 הרוגים ומאות פצועים), הוכרזה זכייתם של האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר, שהיו אז באמצע שנות העשרים לחייהם. עבורם היה זה הפרויקט שקידם את משרדם הקטן, הביא פרסום וניסיון, והעניק תנופה לקריירה ארוכת שנים וזרועת הישגים.
המגרש שעליו ניצב בית העיתונאים נמכר כבר לפני שנים בנימוק של כיסוי חובות לרשות מקרקעי ישראל. אלא שרק עכשיו מתחיל להתקדם כאן פרויקט שבמסגרתו יהרסו שני האגפים האחוריים לטובת מגדל, בעוד שהמבנה המרכזי שפונה לרחוב קפלן יעבור תהליך שימור.
ועל כך ברשימה זו.
.
2026 (1957)
.
להמשיך לקרוא ←
32.073228
34.782548
